קל בנין טרמק בע"מ נ' צוות קרקע בע"מ

פסק דין

1.התביעה היא תביעה שטרית וככזו מוטל בה הנטל על הנתבעים.

זאת, בניגוד לטענות הנתבעים כאילו הנטל מוטל על התובעת להוכיח את זכותה לקבל את השיק.

בהיות התביעה תביעה שטרית, על הנתבעת להוכיח מדוע אין היא חייבת לשלם את השיק נשוא התביעה.

2.בין הנתבעת לתובעת היה הסכם לביצוע העבודות, לפיו היה על הנתבעת לבצע עבודות הנדסיות שונות.

עפ"י ההסכם היה על הנתבעת לבצע חפירה של קירות סלארי, כאשר עפ"י ההסכם התחייבה התובעת לשלם לנתבעת סכום של 820 ₪ עבור מ"ק חפירה.

3.מלכתחילה הוערכה העבודה עפ"י כמות של כ- 392 מ"ק, ואילו התובעת טוענת כי בסופו של דבר בוצעה חפירה של 367.36 מ"ק בלבד.

4.עם תחילת העבודות מסרה התובעת לנתבעת שיק שנערך עפ"י החישוב של הכמות המוערכת, היינו 392 מ"ק לפי מחיר של 820 ₪ למ"ק, ולטענתה בסיום העבודות, וכאשר התברר כי בפועל בוצעה חפירה של כמות קטנה יותר, דרשה מן הנתבעת שיק בגין ההפרשים.

5.לטענת התובעת, התברר בתום העבודות כי לזכות התובעת עומדים סכומים נוספים, ולפיכך כולל השיק לא רק את הפרש הסכום הנדרש בגין כמות החפירה בפועל, אלא גם את הסכומים הנוספים המגיעים לה מהנתבעת.

מאחר ובתום העבודה התברר כי סכום השיק שנמסר לנתבעת גבוה מהסכום המגיע לה בפועל, סוכם כי הנתבעת תמסור שיק נגדי ל"קיזוז" הסכום הנקוב בשיק שקיבלה ואכן (עמ' 13 שו' 6) הנתבעת מסרה לתובעת את השיק וזהו השיק נשוא התביעה שבפניי.

6.לטענת הנתבעת אין היא חייבת לשלם את השיק.

לטענת הנתבעת, הוצא ממנה השיק בנסיבות שיש בהן משום עושק וכפיה, וזאת משום שהתובעת סירבה לשלם לה את שכר העבודה המגיע לה, אלא אם תמסור לה הנתבעת את השיק נשוא התביעה.

7.עוד טוענת הנתבעת כי בפועל גם לא מגיעים לתובעת הסכומים הנקובים בשיק, זאת משום שלא רק שהנתבעת זכאית למלוא סכום השיק, שניתן לה כבר בעת תחילת העבודות מהתובעת, אלא שהיא זכאית לסכום נוסף, שכן החפירה בפועל היתה בהיקף גדול יותר מזה שהוערך בתחילת העבודות.

8.הנתבעת טוענת גם טענות נוספות, כנגד הסכומים הכלולים בחישוב של התובעת ואשר בגינו נמסר השיק כפי שנמסר.

9.כפי שציינתי כבר, הנטל בתובענה הנוכחית מוטל על הנתבעת. לא עלה בידי הנתבעת להרים את הנטל המוטל עליה, ולמעשה בעקבות הראיות ששמעתי שוכנעתי כי גם אם היה הנטל מוטל על התובעת, להוכיח את זכאותה לשיק נשוא התביעה, הרי שהרימה נטל זה.

10.בעניין כמות העבודה שבוצעה בפועל נשמעה עדותו של מר הוניג, ממנה עולה כי חפירת קירות הסלארי היתה בהיקף של 367.36 מ"ק בלבד, ולא לפי החישוב שטוענת לו הנתבעת.

מר הוניג העיד מפורשות כי עפ"י החישובים שערך, ואשר התבססו על תוכניות העבודה, החישוב הנכון הוא 367.36 מ"ק (עמ' 14 ש' 6).

11.כל טענות הנתבעת מתבססות על כך שלפי גרסתה היתה חפירה נוספת, שהיתה צריכה להיעשות על מנת להביא את פני הקרקע לגובה 8+ שהוא הגובה שממנו החל חישוב קירות הסלארי עפ"י התוכניות.

לטענת הנתבעת, לצורך הבאת פני הקרקע לגובה זה נאלצה לחפור 1.20 מ' נוספים, ובשל כך היא זכאית לתשלום גם בגין חפירה זו.

12.אני דוחה טענה זו של הנתבעת.